בנגקוק
תחבורה
מוניות– בעבר, כשהיינו לוקחים מונית משדה התעופה בבנגקוק אל תוך העיר, מחיר הנסיעה היה תלוי במצב רוחו של הנהג, או שהיינו צריכים לעלות לקומת הטיסות היוצאות ולתפוס מונית שבדיוק הורידה נוסעים. היום הדברים פשוטים ומסודרים מאוד. יורדים למטה לקומה ראשונה ומחפשים את השלט "Public Taxi". השירות עולה 50 בהאט. המוניות מחכות שם בשורה, לוקחים מספר במכונה, בוחרים מונית גדולה או קטנה, ונוסעים עם מונה עד הכתובת הרצויה (ועוד תשלום אגרה על דרך מהירה). כל הסיפור ביחד עולה בסביבות 350 בהאט. מוניות הן באופן כללי דרך תחבורה נוחה וממוזגת בתוך בנגקוק ומחוצה לה, רק חסרונן העיקרי הוא הפקקים.
BTS Sky Train– הרכבת העילית של בנגקוק. מאוד קלה ומהירה. לעתים צפופה מאוד ולא תמיד זולה יותר ממונית (למשפחה כמונו. ליחיד זה גם משתלם במחיר), אך מדלגת על הפקקים בעיר וחוויה בפני עצמה. יש מקומות מרכזיים כמו ה-MBK (מרכז קניות גדול) שהתחנה מגיעה ממש עד אליו.
אוכל
ההמלצה הכללית פה היא פשוט לאכול אוכל רחוב. הוא טרי, נגיש, זול והכי חשוב- טעים! סלט הפפאיה (סום-טם) הוא מצויין, הולך ביחד עם אורז דביק שטובלים ברוטב. מי שמתקשה עם חריף- שידגיש את זה שוב ושוב בזמן ההכנה. מוקפצים, מרק אטריות, שיפודים, פירות חתוכים וקרים. רק תנסו ותהנו.
אתרים
The Ancient City – Muang Boran– תאילנד העתיקה. פארק עצום בגודלו, בו אפשר להתרשם ממבנים ומקדשים ברחבי תאילנד (בנוי כדוגמת מפת תאילנד). מלא בצמחייה טבעית ובגינות מרשימות, אגמים ומים זורמים. הכניסה אליו עולה 700 בהאט למבוגר ו-350 לילד. ניתן לקחת אופניים ללא תוספת תשלום (אופניים קטנים יש רק עד גילאי 6-7. את הצעירים יותר ניתן להרכיב או בכסא לילד מקדימה, או במושב על הסבל), או קלאב-קאר בתשלום. הפארק ממוקם כשעה נסיעה מחוץ לעיר (תלוי בפקקים). אנחנו לקחנו מונית וסגרנו מראש מחיר- 350 בהלוך ו-300 בחזור (לא כולל תשלום אגרת כביש מהיר). כדאי לפנות עבור השהות בפארק כמה שעות טובות. יש בו מקומות לשבת ולאכול ולקנות מים וכל מיני מזכרות.
שוק הצ'אטוצ'אק– שוק ענק, פתוח בימי שבת וראשון וניתן למצוא בו פשוט הכל מהכל. אוכל, כלים לבית, מזכרות, תיקים, בגדים, ציוד לבעלי חיים, ועוד. הוא מחולק לפי אזורים ואפשר ללכת ישירות לאזור הרצוי, או פשוט לשוטט בו בצורה חופשית. יש בו אזורים מקורים ואזורים פתוחים ורצוי להגיע בשעות הפחות חמות. אנחנו הגענו אליו ברכבת BTS Sky Train לתחנת Mo Chit.
קו-פנגן
האי פנגן. ממוקם בדרום תאילנד, בצד המזרחי של לשון היבשה, בין קו-סמוי וקו-טאו. ההגעה אליו מחייבת שייט, או מקו-סמוי (כחצי שעה) או מסוראטאני- העיר הקרובה על היבשת (כשעה וחצי). בשני אלה יש גם שדות תעופה, אך הטיסות לקו-סמוי יקרות יותר באופן משמעותי. כמו כן לסוראטאני ניתן להגיע גם באוטובוס או ברכבת.
תחבורה
המוניות באי הן טנדרים מקורים עם שני ספסלים בצדדים. מספיק נח לנסיעות קצרות, אך בימי גשם או לנסיעות קצת יותר ארוכות עם עצירות במקומות שונים, נח יותר (וכמובן שגם יקר יותר) להתנייד עם אוטו שכור. אם לקחתם מונית והנהג היה אדיב והוגן (וזה נכון לגבי כל מקום בו אתם שוהים) שאלו אותו לשמו ובקשו את מספר הטלפון שלו לפעמים הבאות. זה יחסוך לכם זמן והתמקחויות על המחיר כל פעם מחדש. אנחנו נעזרנו בשירותו האדיב של פלה, שישמח לעמוד גם לשירותכם. טלפון מקומי: 093-6795215. את הרכב ששכרנו, כמו גם הטוסטוס שהיה לצידנו באופן קבוע בשהותנו באי, השכרנו מטיק- בחורה נחמדה, שגם יודעת לעשות תיקוני תפירה בין היתר 🙂 .
אוכל
גם פה, כמו בבנגקוק, ההמלצה הגורפת היא על האוכל המקומי. בסריטאנו, האזור שבו אנחנו גרנו התבייתנו על 3-4 מסעדות מקומיות, שלחלקן האמת קשה לקרוא מסעדות. צריך פשוט לנסות. למעשה המקום היחידי בו אכלנו אוכל שהוא לא תאילנדי, היה מסעדה איטלקית בצ'אלוקלום, עם שף איטלקי שמכין פיצות ופסטות מצוינות. בטונג-סלה, ה"עיר הגדולה" של קו-פנגן יש מדי יום שוק אוכל – פנטיפ, שהולך ומתמלא דוכנים לקראת שעות אחר הצהרים. השוק מציע מגוון גדול של אוכל מקומי, צמחוני, בשרי, מלוח ומתוק וכמובן שייקים טריים. המחירים זולים יחסית ואפשר להנות מארוחה מגוונת. לנו היה שם מקום ישיבה קבוע, מה שאפשר לילדים להסתובב ולקנות לעצמם אוכל ולמצוא בקלות את המקום בו ישבנו.
אם יש לכם מטבח ואתם רוצים חומרי גלם לבישול או אפייה, יש שלושה סופרמרקטים גדולים, שנמצאים באזור טונג-סלה. אנחנו עשינו קנייה שבועית ב"מקרו". אפשר למצוא שם ירקות ופירות, לחם טרי, קמח לבן ומלא, צימוקים, קקאו, שימורים, ביצים, יוגורט, גרנולה, דגים טריים ועוד. כמובן שהמוצרים המיובאים כמו שמן זית למשל או נוטלה, יקרים יותר. רוב המוצרים במקרו מגיעים באריזות גדלות, והתשלום שם הוא במזומן בלבד.