נפאל

Mardi Himal Trek

אנחנו בחרנו בטרק הזה, כי הוא הפחות מטוייל באזור. לשימחתינו, הוא גם התברר כמתאים מאד למשפחה עם ילדים צעירים – רוב ימי ההליכה עוברים בדרך מיוערת, שביל נח מאוד, לא מסוכן או מצוקי, עם הרבה הזדמנויות של חלונות לנוף של רכס ה- Annapurna.

Mardi Himal הוא הר שגובהו 5,553 מ' אך למעשה הוא חלק ממורדותיו של הר ה-Machhpuchhre (ובתרגום לאנגלית – Fish Tail) שגובהו 6,997 מ'.

הטרק מצריך הוצאת שני אישורים שעולים בערך 36$ לאדם מגיל 10 (30$ עלות האישורים ותוספת עמלה לסוכנות המוציאה).

אנחנו לקחנו פורטר לא דרך סוכנות, אלא באופן אישי. דרך סוכנות הוא יקבל בין שליש לחצי מהתשלום. אנחנו שילמנו לו 20$ ליום, מעבר למה שתשלמו ברוב המקומות, אבל שמחנו לשלם יותר בידיעה שכל התשלום הולך ישירות אליו.

שאר ההוצאות בטרק (אוכל ולינה) עלו לנו כ-85$ ליום, מתוכם כ-5$ ללינה וכל השאר לאוכל (!). התפריט זהה בכל המקומות, מה שמצביע על פיקוח כלשהו, והמחיר עולה עם העליה בגובה.

הטרק חדש יחסית (נפתח למטיילים בשנת 2012). אין לאורכו כפרים כמו בטרקים אחרים באזור, אך נבנו לאורכו גסט-האוסים ונקודות עצירה, בהם ניתן לאכול ולישון. מסיבה זו, גם התנאים (לינה ואוכל) שם נמוכים מאוד יחסית לטרקים שמסביב.

ניתן לעקוב במפה המצורפת למטה. בכתום מסומן הכביש. אנחנו טיילנו את רוב הדרך על קו הסימון האדום השמאלי ביותר, שמתחיל מהכביש ועולה למעלה להרים, על קו רכס.

יום 1

יצאנו מ- Pokhara במונית לכפר Kande, שנמצא בגובה 1,710 מ' נסיעה של כ-50 דקות.

עלינו ל- Australian Camp, גובה 2,060 מ', הליכה של כשעה. הרבה אנשים בוחרים להגיע רק עד נקודה זו, כיוון שיש ממנה נוף יפה (כשאנחנו הינו היו עננים ולא ראו כלום), והיא לא דורשת הוצאת אישור. לכן הדרך הזו היתה מטויילת יותר יחסית.

משם המשכנו ל- Pothna, גובה 1,950 מ', כחצי שעה הליכה. מקום יפה עם הכי הרבה אפשרויות לינה ואוכל במסלול. אנחנו לא עצרנו, כי היה קרוב מדי להתחלה עבורנו. שם גם מחתימים את האישורים.

עצרנו ב- Pitam Deurali ללילה, גובה 2,100 מ' עוד כשעה וחצי הליכה. מקום לינה נח עם נוף יפה מאוד.

יום 2

הליכה של כשלוש שעות עד ל- Dudh Kharka, בגובה 2,590 מ'. מקום עצירה (בקתה קטנה) שמנוהל על ידי שני אחים צעירים. הפורטר שלנו לקח את הסירים לידיים והכין לנו שם ארוחת צהרים.

משם הליכה של כשעתיים ל- Forest Camp, בגובה 2,430 מ'. עם עצירה ללילה.

יום 3

עליה ל-Low Camp בגובה 2,970 מ' כשעתיים הליכה. עצירה לארוחות צהרים, מהגרועות בטרק.

עליה של כשעה וחצי עד ל-Mid Camp (לא מסומן ברוב המפות, ואם כן אז בתור Badal Danda), בגובה 3,280 מ'. הגבעה שמעל הגסט-האוס היא נקודת תצפית מרהיבה. שווה לקום מוקדם לזריחה ולעלות (שם צולמה תמונת הפנורמה שלמעלה).

*אנחנו סיימנו את העלייה לגובה בנקודה זו. יש עוד נקודה אחת גבוהה יותר שבה ניתן לישון – High Camp בגובה 3,600 מ', ומעליה שתי נקודות תצפית נוספות- View Point, בגובה 4,450 מ' ו- Base Camp, בגובה 4,500 מ'. למטיילים ללא ילדים כנראה מומלץ לעלות לישון ב-High Camp, להשכים קום (לפני עלות השחר) ולהתחיל לטפס בחשכה לעבר ה-View Point. ההליכה אמורה להיות כשעתיים וחצי למבוגרים ואם רוצים את הסיכויים הטובים ביותר לקבל ראות טובה, כדאי מאד להגיע לפני 8:00. סיכויים גבוהים לקרח על השביל הצר בשעות אלו.

יום 4

ירידה ל- Low Camp, כ-45 דקות. התוכנית היתה להמשיך עוד למטה, ל-Sidhing, אבל סופת ברד עצרה אותנו שם ללילה.

יום 5

ירידה לכפר Sidhing. נעצרנו קצת לפני הכניסה לכפר ב- Trekkers Home Nepal, גובה 1,880 מ' 3 שעות הליכה. ירידה תלולה, אך דרך נוחה ויפה.

יום 6

הליכה של כשעתיים וחצי עד הכפר Ghalel, גובה 1,530 מ'. ההליכה היתה כולה על דרך ג'יפים שכנראה נפתחה לא מזמן, כיוון שלא סומנה על המפה. התוכנית המקורית היתה להמשיך עד לכפר Lwang, עוד כשלוש שעות הליכה ולמחרת לנסוע לפוקרה, אך בעקבות מזג האויר הגשום, סיימנו ב- Ghalel ועלינו על ג'יפ עד ל Pokhara, שארכה כשעתיים ועלתה 50$.

ימי טרק מהווים חריגה תקציבית משמעותית. להלן הדרכים שלנו להוזיל את ההוצאה, לא כהמלצה לאחרים אלא רק דיווח על מה שעבד לנו טוב מאד:

• אנחנו לא לקחנו מדריך, שעלותו 18-30$ ליום. המפה והאפליקציה maps.me מחפות בגדול על מציאת הדרך.  הינו באחד המסלולים הכי פחות מטויילים ולא היתה שום בעיה לדעת בדיוק לאן ללכת. יש גם שלטים וסימונים ותמיד יש את מי לשאול. נהננו לזהות את הפסגות, הכפרים והנהרות לפי המפה ותמיד אפשר לוודא עם מישהו שצודקים. למדריך יש כנראה ערך מוסף כלשהו מבחינת הסברים. ערך נוסף הוא יכולת תרגום לנפאלית ויכולת להזמין מראש חדר בעונה העמוסה, אבל פורטר דובר אנגלית יוכל לבצע את שני אלו. הם נדירים, אבל קיימים.
• לא שכרנו ציוד. 6 שקי שינה נוספים היו עולים לנו 6$ ליום ופורטר נוסף לסחוב אותם (15-20$ ליום). זה מחייב למצוא במקום שמיכות ללילה ולשריין אותם (לקחת אותן פיזית) מיד עם ההגעה לגסט-האוס. לצורך זה צריך להיות מוכנים להתכסות בשמיכה שלא כובסה מאז שבנפאל עוד היה מלך… כפפות וכובעי פליז עדיף לקנות (כ-2$ בממוצע לכל אחד) מלשכור. אנחנו קנינו כובעים וויתרנו על כפפות.
• עדיף לצאת עם ציוד מתאים להרים – מעילים חמים, נעלי הליכה עמידות למים, כפפות, תיקי הליכה וכו'. מי שבא רק לנפאל לטרק, כדאי שיבוא מצויד בהתאם. אף על פי כן, אנחנו יצאנו עם בגדים דקים ארוכים וסווטשירטים, תיקי בית ספר, נעלי ספורט וסנדלים וזה הספיק, אפילו עם הברד. היו לנו גרבי צמר ללילה שעשו עבודה נהדרת וכאמור – כובעי פליז. בכל מקרה – לא כדאי לוותר בשום אופן על שכמיות או מעילי גשם טובים וכיסויי תיקים.