יום מעבר

הפשט: יום– מזריחת החמה ועד שקיעתה. מעבר– מתחילים את היום במקום אחד ומסיימים אותו במקום אחר.

אבל הדרש- מה הוא אומר? הוא אומר לתלות הרבה פתקים של תובנות על המקרר הווירטואלי שלנו, כדי שנוכל להישאר בתחום הפשט בפעם הבאה…

* בימי מעבר נועלים סנדל (סגור) ולא כפכף (שעף מהרגל בכל הזדמנות).

* השאננות היא כרסום יסוד העמידה בזמנים. אפילו שאנחנו עם ציוד מוגבל ויודעים מה נכנס לאיזה תיק, בפעם הבאה- להתחיל באריזות לפחות חצי שעה מוקדם יותר.

* ואפרופו שאננות – אולי כדאי להזמין מונית גדולה מראש אם צריכים להסיע שישה אנשים על ציודם ושיגיעו בזמן לטיסה, כי אלו לא מסתובבות סתם כך ברחובות.

* אז נכון שיש חלוקת תפקידים ואחד שעושה את הזמנת הכרטיסים, אבל בפעם הבאה כדאי שגם מי שלא הזמינה תדע מתי ולאן צריך להגיע- רק במקרה שלא נסע באותה המונית, כי לא נמצא מונית גדולה (ראו סעיף קודם), כשנצא באיחור קל לשדה התעופה (ראו שני סעיפים אחורה).

* ובאותו עניין- לקבוע מראש נקודות מפגש (לפחות עד שנצטייד שנינו בניידים עם סים).

* באמת שקצת מביך לתזכר, אבל בפעם הבאה לא לקחת בתיקים שעולים אתנו למטוס קרמים או משחות באריזות של יותר מ-100 מ"ל, בעיקר לא כאלה שנקנו במיוחד בארץ לקראת הנסיעה וקשה מאוד להשיג אותם כעת (איי ייי יייי ייי ייי….).

* אוכל- נכון שאכלנו איזה שני טוסטים בבוקר, ולקחנו חבילת קרקרים לדרך. אבל אנחנו שישה ויש שלוש נסיעות ארוכות (טיסה, אוטובוס, מעבורת), שכל אחת אורכת לפחות שעה וחצי ועוד יש זמן המתנה ביניהן. אפשר למצוא משהו סביר לאכול (ואפילו טעים לפעמים), אבל לא כדאי לסמוך על זה. מה גם שבדרך כלל המחיר יהיה כמעט כפול במקומות כאלה.

* מוזיקה- דרך מצוינת לשמור על רוגע במהלך הנסיעות. כדאי לוודא שהנגנים נטענו ולהצטייד בזוג אוזניות נוסף ומפצל. כדאי גם לזכור להכניס את האוזניות לתיק בסוף הנסיעה, כדי לשמור על חיוניותו של המפצל לפעם הבאה.

* אם צובטים אותי אני לא מצתבטת? כשאת אמא, או אדם מבוגר שאמור לשמש כאלוורה לצביטותיהם של אחרים, הצביטות שלך צריכות להתאחות מהר יותר ורגוע יותר.

* דע מאין באת ולאן אתה הולך. מאוד מקל ומרגיע לעבור למקום חדש כשיש כתובת ידועה מראש, אפילו אם זה רק ללילה הראשון, ועוד יותר- אם יש תחבורה מסודרת מראש, כמו הסעה או רכב שכלול בהשכרה. רק כדאי לוודא שגם הרכב וגם המפתחות שלו נמצאים באותו מקום. זה יכול לקצר את ההגעה בשעה.

* כשיום המעבר מסתיים בקופנגן, אז לא נורא אם שילמתם על מעבורת מהירה, והיא מסתברת כאיטית ומאחרת בשעה וחצי, כל עוד בסוף הגעתם אל היעד.

מרוב תיקים לא רואים את היעד. כמעט עלינו על מעבורת לקו-סמוי 🙂

אם כבר לשוט בלילה, אז לפחות לאור הסופר-מון