היה היה פעם, בארץ רחוקה עם פסגות מושלגות, על חוף ים טרופי עם שקיעות מוטרפות, על גדות נהרות שרוחבם כמו הים, היה היה פעם זמן. מזמן.
כבר כמה זמן שאני מסתובבת בהרגשה משונה, כמו זכרון, שהוא כל כך מוחשי ועם זאת כל כך רחוק ומנותק מההווה. כאילו התחושות שליוו אותי שם מנסות מדי פעם לעלות ולהיות נוכחות, להכתיב איזו מחשבה, ולהתחרות במציאות על מקום ב'פריים' של המח.
גיל בת המצווה הגיע לפתחנו. אם הינו מושכים את השהות בגולה עוד קצת, לא היתה התלבטות ויכולנו להגיד לה- הנה, תראי איזה טיול ארגנו לך! לא שבוע באירופה, שנתיים במזרח! אבל מאחר שהיא ילידת סוף נובמבר, פספסנו את ההזדמנות. הסיפורים והתמונות מהאירועים של בנות השכבה כבר עשו את שלהם, ומלים כמו די.ג'יי, שמלה לבנה, כניסה, מגנטים ו"בוק" נפוצו לכל עבר.
כבר חודשיים שאנחנו בישראל ועוד לא כתבתי רשמים מהמולדת. טוב, לוקח זמן להתרגל ולהסתגל לאוכל המקומי, למזג האוויר, לזה שכולם מבינים עברית והמלים לא צריכות לעבור עיבוד ותרגום לפני שהן נאמרות, לזה שהאנשים סביבנו כבר מכירים אותנו ואם לא, אז יהיה מי שיסביר: "אלה המשפחה שגרה שנתיים בהודו עם ארבעה ילדים", לשיחות עם המחנכות והגננות העתידיות של הילדים, לקניות בסופר, לנהיגה בכבישי הארץ, לזה שהטלפון גם יכול לקבל שיחות… בקיצור, לחיים שהיו לנו לפני שנתיים והנה הם שוב סביבנו ואנחנו בתוכם. אבל לפני ההסתגלות, עוד קפיצה קטנה לנאגר שבעמק קולו בצפון הודו.
נאגר, הכפר על ההר. חדשיים הינו פה והתקשנו לעזוב והנה חזרנו מהר מהצפוי. משהו בשקט פה, בשגרת היום יום של הכפר טוב לנו. טיול קצר בין הבתים, בשבילים הקטנים שאנחנו כבר מכירים ואלה שעוד לא הלכנו דרכם והריאות מתמלאות בחלקיקים קטנים של רוגע. גם פה אביב עכשיו, וכל הטבע מסביב פורח, רוחש ומרשרש מציוץ של ציפורים, וזמזום של חרקים (כמה מלים אונומטופאיות* במשפט אחד!).
אז מה היה לנו בחודש האחרון?
הרבה מים, חברים, משפחה והמון מחשבות שהעסיקו את הראש, הלב והבטן. עזבנו את הרביצה בקמבודיה, בהתרגשות גדולה לחזור לתאילנד, לקו-פנגן. כיף ונעים לחזור למוכר והידוע.
בנוסף לזה חיכינו כל כך למפגשים מהבית… מפגשים של שיחה וצחוק על המוכר והידוע הקדום יותר. מפגשים שמקרבים ומאפשרים להכיר עוד יותר את מעגל החברים שלנו. מפגשים, שבמשך השנה וחצי האחרונות היוו לנו תמיד ערך מוסף, שמשלבים את הבית עם המסע, בהם כל אדם או משפחה כזאת הופכים להיות חלק מאיתנו.
