אוקטוברפסט

חודש אוקטובר הגיע. בהתחלה הוא היה כמו כל חודש עמוס חגים, תמים לכאורה. ים, מדבר ושוב פעם ים.

img_20161015_121859 אבל אז התחיל המירוץ. מסתבר שאין באמת זמן. מסתבר שיש הרבה יותר מדי בירוקרטיה בבואך להיפרד מישראל, לתקופה. החודש הזה הלך והפך לצוואר בקבוק ולמרוץ נגד הזמן. כל המטלות, שהתחלנו מבעוד מועד, התנקזו לשבוע-שבועיים, כשאייל עובד תוך כדי ואני עם הילדים שכבר יצאו מהמסגרות. דואר, חשמל, בנק, ניידים, ביטול הוראות קבע והתחלת הוראות קבע, חוזים, דיירים, צבּע, נגר, זגג (ועוד כמה מקצועות מ"ארץ-עיר-חי-צומח-דומם"), חיסונים, רופא שיניים, הוצאת רישיון בינלאומי, העברות בעלות, מס הכנסה, ביטוח לאומי, רואה חשבון, ביטוחים… כל זאת ועוד- נכנס היישר אל הפאזל הגדול של הלו"ז שלנו.

*ברגעים כאלה, חשוב לי להודות להוריי, שגרמו לכך שהשפיות תמשיך ותשכון במחוזותינו*

אז ככה נראה החודש הזה ופתאום הוא נגמר. וצריך לארוז את הכל לשני תיקים גדולים ושישה תיקי גב. עוד ספר לגדולה, ועוד בובה לקטנה, ועוד משחק לדרך, אה- ואסור לשכוח תרופות, והתיקים כבר בקושי נסגרים. בלי ששמנו לב, זה באמת קורה… דודה אלה המוכשרת (!) הכינה לילדים מתנות לדרך- קלמרים ומחברות בתיקי בד קטנים (ממליצה לכם לראות עוד ממה שהיא עושה כאן). img_20161103_082029

השבט מצד אמא הכין לנו בהפתעה 'חולצות משלחת' עם הלוגו של הבלוג וציור של כל המשפחה (שציירה אחיינית מוכשרת גם כן) וגם משחק זכרון עם תמונות של כל החבורה. img_20161104_201239

img_20161104_201300

ואין ברירה, צריך גם להפרד. לנסות להספיק לפגוש את כולם, ורק עוד פעם אחת לשבת עם חברים, וגם הילדים עוד רוצים להגיד שלום אחרון… לא קל להיפרד לתקופה ארוכה, וגם כשהתכוננו לזה מראש באמת מספיק זמן, יש חיבוקים שלא רוצים שייגמרו. img_20161107_071636 כי בתוך כל המטלות והלו"ז הזה, הראש חושב מאוד קונקרטי ושלי באופן אישי- כמתמחה בתורת ההדחקה- לא מצא/לא רצה את הזמן לעצור, להפנים ולהרגיש, עד שהגיעו החיבוקים. מזל שכשהגרון חנוק וקשה לדבר, יש שירים שעושים את העבודה בשבילנו. כבר ציינתי שלפעמים המחשבות אצלי באות עם לחנים, אז זה הפליי-ליסט של חודש אוקטובר: