מחלת העצלות

מחלה שכיחה בדרום ודרום-מזרח אסיה, אך נפוצה גם באיזורים טרופיים אחרים. המחלה חולפת וחוזרת מעצמה, אך יש דרכים לזהות ולטפל בה. מרגע ההדבקה ועד להופעת הסימנים האופייניים, קיימת תקופת דגירה שנמשכת 14-29 יום.

Bangkok  (תקופת הדגירה)

Cambodia (התפרצות המחלה)

סימנים וסימפטומים אופייניים למחלה כוללים:

חוסר רצון להניע את הגפיים התחתונות, שעלול להתפשט גם לגפיים העליונות ולשאר חלקי הגוף.

חום גבוה (של הסביבה), מעל 38°c שנמשך מספר ימים ועלול לגרום להזעה ממושכת, עייפות, חולשה וחיפוש אחר מקור מים.

במקרים מסוימים, יתכן מצב שבו על אף ההדבקה, האדם החולה לא יציג כל סימן אופייני למחלה ויחליט לצאת ולתור את האזור או לחפש אחר אטרקציות מקומיות. במקרים כאלו תתכן החמרה במצב המחלה.

המחלה מדבקת מיד עם התפרצותה.

קיימים מספר גורמים אפשריים למחלה:

1. תזזיתיות יתר במהלך החודשים אשר קדמו למחלה.

2. תקופת נדודים ממושכת, ללא בסיס קבוע.

3. מזג אויר המלווה בחום כבד ולחות מעיקה.

דרכי הטיפול:

בשלב הראשון יש להפעיל את המזגן בחדר, להצטייד בווייפיי ובספר, ולוודא כי יש *מקור מים קרוב לטבול בו את הגוף בעת הצורך (*אחת מתופעות הלוואי של דרך טיפול זו היא ריבוי יתושים. חשוב לשים לב שאין פגיעה באיכות השינה. במקרה כזה עלולה להתרחש החמרה בסימפטומים, יש לעקוב ולטפל בהתאם).
לאחר מכן יש לבטל את התוכניות שחשבתם לעשות, אפילו אם זה מקום חדש שתכננתם להכיר, ולהאריך את השהות במלון- בהעדר הוראה אחרת, המינון המומלץ הוא: שלושה ימים בכל שלושה ימים.

אם קרה ועזבתם את שטח המלון לשעות רבות כדי לראות את אחד המקומות החשובים בדרום מזרח אסיה, נסו לא להתחכך בקהל הרב שסביבכם, דאגו לשתות הרבה מים / קוקוס או משקה מרענן אחר וצפו להחמרה בסימפטומים בימים שיבואו לאחר מכן.

Angkor

לא יודעת לאיזו קבוצת פלאי עולם הוא משתייך, או לא משתייך, אבל המקום הזה הוא פלא. שטח עצום של מקדשים, שהראשי בהם הוא אנגקור וואט. המקדשים נבנו בין המאה ה-9 למאה ה-13 והיוו את מרכזה של האימפריה הקמרית ששלטה באותה העת, עם מבנים מפוארים, חומות ומאגרי מים, ומלכים שתפקדו על תקן של אלים, עד שכעבור כמאתיים שנה נכבשו, נעזבו, נשכחו ונעלמו תחת צמחיית הג'ונגלים. לאחר כ-400 שנים התגלו במקרה וכיום המקום שמור ומשומר ומהווה מוקד תיירותי מרשים. המקדשים הוקדשו בהתחלה לאלים של דת ההינדו, ורק לאחר מאות שנים עשו הסבה לבודהיזם. עבורנו, אחרי הכרות מעמיקה עם פרוואטי, האנומן, לאקסמי וכל החבר'ה בהודו, היה מפתיע ומרגש לשוב ולפגוש אותם גם כאן, בדרום-מזרח אסיה, מעוזו של הבודהה.

המרשימים ביותר עבורנו היו Angkor Wat- שהפליא בגודלו וסמטרייתו, Bayon- המקדש בעל אלף (טוב, קצת פחות) הפרצופים, ו- Ta Prohm, המקדש בו הטבע ניצח את האדם. עצים שפשוט השתלטו בחזרה על אבני המקדש ובלעו אותן תחתיהם. קצת כמו הפחד שלי ממה שהשגרה תעשה לזכרונות וחוויות הטיול שלנו, יום אחד כשנאלץ לשוב אליה…

אם זיהיתם כי אכן מדובר בעצלות, חשוב לוודא שאתם מוקפים בסביבה תומכת, שכוללת מזון זמין ושהות זולה. Siem Reap יכולה להתאים במקרה הזה. עיר שהולכת ומתפתחת מדקה לדקה ומתחרה בחנויות "הכל בדולר". באמת אין צורך להחליף פה למטבע המקומי (1$= 4,000 ריאל), כי גם הכספומטים וגם הקמבודים מעדיפים דולרים. בעלות של דולר אחד ניתן לקנות חולצה / גביע גלידת פירות / פנקייק מקומי / מנת ירקות מוקפצים עם אורז / חביתה עם ירקות ובאגט / שייק פירות / שתי כוסות בירה ועוד. בקיצור, מקום מפנק.

עם אלכס וניצן, שסעדו איתנו וסעדו אותנו עד שנדבקו גם הם…

קרקס קמבודי אקרובטי ומהנה

דרך המשי… פרפר, ביצה, זחל, גולם. מהגולם לחוט, מחוט לאריג, והרי לכם

לוקחים חלק בהאכלת הזחלים

Phenom Penh, הבירה, יכולה לפנק גם היא, אך יש לקחת בחשבון עלייה במחיה, ביחס של 1:1.5 באוכל, 1:4 בלינה ו- 1:1 במזג האויר החם. הדרך אליה מסיאם ריפ אורכת כ-6 שעות, תלוי באמצעי התחבורה ובהפסקות שבדרך.

עצירה בדרך ליד בית מלאכה לסיתות פסלים

אחרי שפגשנו בו לאורכה של לאוס, בגבול עם תאילנד ובאזור הדלתא שלו בוייטנאם, חזר המקונג וזרם לפנינו גם בקמבודיה. חוץ מהנהרות המתחברים על חופה של פנום-פן, יש בה עוד כמה נקודות עניין, כמו הארמון המלכותי, וואט פנום על הגבעה, מוזיאון ומונומנטים נוספים, שאם לא נכנעים לעצלות ומשכימים קום, ניתן אפילו להתהלך בהם ללא הזעה.

The Royal Palace

Wat Phnom

איזה כיף היה בקמבודיה! 🙂 הגיע הזמן לחזור למקום שממנו באנו… הרגשה של חזרה לבית, והתרגשות לקראת המפגשים בחודש הקרוב. קו-פנגן, היר ווי קאם…

נכון שהוא כבר כיכב פה, אבל כשזה מתאים אז זה מתאים… בא לי בית מלון בקופנגן!