בית מלון בקו-פנגן

אז מה היה לנו בחודש האחרון?
הרבה מים, חברים, משפחה והמון מחשבות שהעסיקו את הראש, הלב והבטן. עזבנו את הרביצה בקמבודיה, בהתרגשות גדולה לחזור לתאילנד, לקו-פנגן. כיף ונעים לחזור למוכר והידוע.
בנוסף לזה חיכינו כל כך למפגשים מהבית… מפגשים של שיחה וצחוק על המוכר והידוע הקדום יותר. מפגשים שמקרבים ומאפשרים להכיר עוד יותר את מעגל החברים שלנו. מפגשים, שבמשך השנה וחצי האחרונות היוו לנו תמיד ערך מוסף, שמשלבים את הבית עם המסע, בהם כל אדם או משפחה כזאת הופכים להיות חלק מאיתנו.

הביקורים באו לנו בדיוק בזמן. אנחנו כבר תקופה בסימני שאלה על ההמשך, וכשהם הולכים ומתרבים לעומת סימני הקריאה, היציבות שלנו מתערערת. זה מאוד עוזר לדבר על הדברים בקול, כשמישהו אחר מקשיב ולאחר מכן גם משקף לך את מה שהוא שומע דרך העיניים והמלים שלו. אז נועה ואמיר חשבו שהם באו לחופשה חלומית בתאילנד, אבל למעשה הושבנו אותם על כסאות הפסיכולוגים…

חוץ מזה גם טיילנו באי, עברנו בקפידה על כל הבריכות והחופים, כדי שנהיה בטוחים שעשינו את הבחירה הנכונה עם המלון שלנו. חגגנו את ראש השנה התאילנדי, הסונגקראן, בסיבוב ארוך באי, והשפרצות מים הדדיות על העוברים והשבים.

אבל בעיקר, פשוט הינו יחד וזה היה הכי נעים שאפשר, וזה לא מובן מאליו, כך מסתבר. אנחנו בסיבוב מתמשך במזרח, הם באים משגרת חייהם העמוסה; אנחנו חוזרים לפה בפעם השביעית, הם בביקור ראשון בתאילנד. המפגש עם האוכל המקומי המוכר לנו, שונה וחדש עבורם, הציפיות אחרות, החששות אחרים. אבל כשלידך מישהו שמבין אותך, שהתקשורת טובה ופתוחה, כשכולם גולשים על אותו הגל ואין מערבולות, מאוד קל ופשוט להנות מהביחד הזה.

יום אחרי שהבנאים נסעו הגיעו סבא וסבתא, ההורים של אייל. הילדים מאוד התרגשו מהמפגש והמשכנו יחד איתם את שגרת הבריכה והים שסיגלנו לנו פה. אחרי תחושת מיצוי קלה של סביבת המלון, חישבנו מסלול מחדש כדי לבלות את הימים שנותרו איתם בבנגקוק.

תוך כדי, עניין ההחלטות כבר נהיה לנו לחוץ גם בלו"ז וגם בראש. לאחר שיקולי ויזה, מזג אויר, עלויות והעדפות, החלטנו לנצל את הויזה ההודית עד סופה ולחזור לצפון-הודו לשני חודשי הויזה שנותרו לנו שם.

אז אנחנו נפרדים מקו-פנגן, מתאילנד, הפעם בלי תכנון באופק שנחזור אליה. ארץ המוקפצים והשייקים, החופים והצדפים, הנוחות המפנקת שמתמכרים אליה ברגע. נתגעגע אלייך תאילנד, קיימת את כל ההבטחות ותמיד תהיי עבורנו חוף מבטחים.

עכשיו נשארו ההחלטות האמיתיות לגבי ההמשך, בהן השיקולים רבים יותר ומורכבים יותר. לשם כך דרוש אויר ההרים של ההימלאיה והשקט של נאגר.

קליפ סיום החופשה עם הבנאים, בעריכתה של שחר

תמיד אפשר לסמוך על גידי, שיופיע בדיוק בזמן!