מחבר: Shai Koren

לקחנו אוטובוס לילה מבנגקוק. נסיעה של עשר שעות נוחה בסך הכל, חוץ משני ילדים משלשלים. בשעות בוקר הגענו למעבר גבול. משימה ראשונה היתה לצלוח את הצד התאילנדי, כשאנחנו בחריגה (שוב) של שבע שעות מפקיעת הויזה. נשלחים לברור אצל האחראית שכנראה רק התחילה את המשמרת ויש לה את כל היום בשבילנו. כמו כל שופטת ריאליטי מנוסה, היא לא מסגירה במבטה אם היא מעבירה אותנו או לא, רק כותבת הערות בדרכונים. לבסוף משלמים, עוברים ומגלים שבצד של לאוס הסיפור רק מתחיל.

להמשיך לקרוא לאוס חלק א'

שלושה חודשים שאנחנו בתאילנד ופרט לשבוע בבנגקוק כל הזמן בקו-פנגן. לפני כמה שבועות, ביום שאייל פגש באבנון, טל ואני עמדנו מהופנטים מול אלוף פריזבי שיודע ללהטט בו ולהעיף אותו בכלל לכיוון הנגדי, והוא, כמו מתוכנת, מגיע לשותף שלו הישר לתוך כף היד, בלי שהוא צריך לעשות עווית אחת עם גופו. קוראים לו אולי. בחור גרמני, נראה בשנות ה-40 לחייו, שכבר שמונה שנים חייו חצויים בין גרמניה לקו-פנגן. כשהסברתי לו את הסטטוס שלנו פה, הוא חייך וניסה להגיד לי בעדינות שעשינו טעות בזה שהתחלנו פה. קו-פנגן הוא "סטיקי איילנד" הוא אמר. עכשיו אני קצת מתחילה להבין למה הוא התכוון. למרות שיצא לנו להיות בעונה כזאת גשומה שאפילו זקני האי לא זוכרים כמותה, היה לנו פה טוב. ואפילו מאוד. הים במרחק חציית כביש, האוכל המקומי זמין, זול ונגיש, מצאנו את היוגורט והגרנולה המושלמים למוזלי והפירות הטריים פה ממול, בלי ללכלך את הידיים בקילוף האננס.

להמשיך לקרוא סטיקי איילנד

הילדים כבר שלושה וחצי חודשים לא חלק ממסגרת חינוכית כלשהי, זמן שמאפשר לנו להתחיל ולגבש תובנות ראשונות על לימודים מחוץ למסגרת, ואולי בעצם לראות את השפעותיה של מערכת החינוך דווקא עכשיו כשהיא לא חלק מסדר היום.

להמשיך לקרוא מחוץ לקופסא

תמיד אהבתי לצוף. די מהר גיליתי את הטכניקה הזאת, שמאפשרת לי להרגיש את המים אבל להשאר גם קצת בחוץ. להסתכל על השמים, על העננים שזזים שם למעלה, ולתת לגלים להוביל אותי מלמטה. יש בזה משהו מאוד מרגיע, עד כדי כך שכשמתמסרים לזה ומכניסים גם את האוזניים למים ומפחיתים ברגע את רעשי הסביבה ("הוא לקח לי את הכדור!" "היא התיזה עלי!"), אפשר אפילו להתנתק לכמה שניות מהכל ורק לנשום ולצוף.

להמשיך לקרוא צפה לי מיום ליום

מצאנו בית והתמקמנו בו לחודשיים הקרובים, עד תחילת פברואר. למדנו לקבל בברכה את גשמי הברכה ואפילו הכנו להם מקום של כבוד במד הגשם, כדי להוסיף עניין. אז מה עכשיו? מנסים לסגל לעצמנו סוג של שגרה.

להמשיך לקרוא שגרה לכאורה