ושוב יצאנו לדרך.
קצרה יותר, מדודה יותר, אחרת, אבל דרך. פנייה הצידה לרגע מהדרך הנוחה והבטוחה של השגרה.
הפעם החלטנו לצאת ליבשת חדשה שמביאה איתה שפה שונה, אנשים אחרים וטעמים חדשים. זה לא היה קל (בעיקר בשבילי) לוותר על המוכר, הנעים והטעים של המזרח ולצאת אל הלא נודע…
הפעם עם ילדים שהפכו למתבגרים, עם תיקים שהפכו למזוודות ושעון שמתקתק בקצב אחר ומאתגר אותנו בניסיון לשלב גם טיול וגם חופש, גם להספיק וגם לנוח, גם לתהות וגם לבהות, והכל בחבילה אחת מוגבלת בזמן…
