תקציר הפרקים הקודמים: אחרי שלושה חודשי תאילנד, רובם בקו-פנגן, ניסינו את כוחנו בצורת טיול מסוג אחר בלאוס. שלושה שבועות של תזוזות, נופים וחוויות מגוונות. ראינו כי טוב לנו בפורמט הזה, וחזרנו למנוחה ולנחלה. חזרנו לארוחות האהובות עלינו, בבית ובחוץ, לאפייה, ללימודים, לבריכה ולים. לא היה פשוט להחזיר את הילדים למצב של למידה, אבל הנה הם לקראת סיום החומר שלהם בחשבון לשנה״ל הנוכחית. בעוד שבפייסבוק ובשאר ישראל החלו הכנות לחג הפורים, אצלנו נחגג לו גם חג הביקורים. מסתבר שיש חג יותר שמח מפורים…
לפני שבוע התמקמנו חזרה בבסיסנו בקו-פנגן, מלווים בחברים מהבית, אחרי שנפרדנו (בקושי) ממשפחה נוספת של חברים איתה בילינו בבנגקוק. קבענו עם נהג המונית שלנו והוא חיכה לנו כשירדנו מהמעבורת. עשינו עוד עצירת הצטיידות בסופר הקרוב ונסענו לבית. כיף מאוד לחזור למקום מוכר, למסעדות המוכרות ולסביבה שאנחנו מרגישים בה כבר סוג של בית. נכון לפעמים כשאוכלים משהו טעים, רואים איזה דבר יפה, או סתם נהנים, מתחשק שמישהו יבוא ויחלוק אתכם את ההנאה הזאת? אז הנה זה קורה לנו ממש ברגעים אלה.
אבל לפני שנסתנכרן חזרה עם המציאות, יש לנו עוד חובה לסיים את המסלול שלנו בארץ השכנה, לאוס. אז אחרי שלושה לילות בעיר Luang Prabang עלינו על מיני-ואן לעיר ממש בצפון לאוס, קרובה מאוד לגבול עם סין מצפון ועם תאילנד ממערב, Luang Namtha.
