אנחנו בקופנגן כבר כמעט שבועיים. אנחנו שוכרים בית ואוטו וטוסטוס בעסקת חבילה ממשפחה שיצאה לחופשה מהחופשה. זה מאפשר לנו לתור את האי למציאת בית ובדיקת החופים. הנה אחד לדוגמה:
לשאלת הקוראים – כן, זה טוב כמו שזה נראה. אז ברור שלא כל רגע דבש, יש לא מעט רגעי עוקץ, אבל באופן כללי נעים לנו מאד פה ורגוע. וזו לא רק התפאורה הזו שמשרה נינוחות, יותר נוח פה באופן כללי. זה לא כל כך קל להסביר למה, אבל אני כאן בשביל לנסות.
אבל אז התחיל המירוץ. מסתבר שאין באמת זמן. מסתבר שיש הרבה יותר מדי בירוקרטיה בבואך להיפרד מישראל, לתקופה. החודש הזה הלך והפך לצוואר בקבוק ולמרוץ נגד הזמן.